החיים הם סיפור פשוט

אהלן אנשים ואנשות,

לפני 70 שנים בערך(ב1935) כתב ש"י עגנון, הסופר העברי הנודע, את סיפור פשוט, אחד הרומנים העבריים הידועים ביותר שקיימים.

הסיפור מתאר את סיפורו של הירשל הורוביץ, יהודי שחי בעיירה יהודית מזרח-אירופאית בשם שבוש, וכיצד הוא נאבק במוסכמות החברה – ובסוף נכנע אליהן.

אני לא עומד לגולל את העלילה של הסיפור, אותו אתם יכולים לקרוא לבד. אבל יש סיבה ובגינה הזכרתי אותו – הסיפור נכון גם לימינו. (וסליחה לאלו שהמסקנה הזאת הייתה ברורה להם גם בלעדי).

אנחנו נולדים, אנחנו מגודלים ע"י הורינו פחות או יותר לאותה תרבות, אחר כך הולכים לגן, ואז לבית ספר היסודי, ולאחר מכן לחטיבה ולתיכון, שם אנחנו לומדים בשביל העתיד שלנו, ואחר כך אנחנו מתגייסים(בגלל שזה חובה וגם בשביל העתיד שלנו), ואז יש גם פסיכומטרי ואוניברסיטה(או מכללה וכיוצא מזה) ואז מתחילים לעבוד על מנת לפרנס את המשפחה. ככה זה בימינו, אז פעם זה היה קצת אחרת, ופעם גם היה פחות מקום לרצון שלנו בתוך הסיפור הזה. אבל המצב זהה – החיים שלנו ברמה כזאת או אחרת מוכתבים לנו ע"י החברה – וכל ניסיון ללכת בנתיב אחר – ייחשב כשיגעון.

אז יש לי שאלה אליכם – למה? אם אנחנו צריכים לעבוד כל ימי חיינו כפי שהוכתב באותו נתיב – ורוב הזמנים אנחנו עייפים, עצבניים וחסרי מנוחה – למה זה שווה את זה?

כן כן, אני יודע שאני רק בן 17, אבל אני לא עיוור. אני מסוגל לראות מה אחרים עוברים – ואני לא טיפש או תמים – אני יודע שגם אני אעבור את זה. אז נכון, יש לי הרבה מקום לתחביבים שלי תוך כדי החיים, ונכון, אני בוחר לעצמי את הקריירה שלי ואת האהבה שלי ואת הדרך בה אני תופס את החיים שלי.  כן, יש לי שליטה על החיים. אבל עד כמה היא באמת משמעותית?

אם אין לי איזשהי שליחות – אידיאולוגיה, רעיון, משימת חיים – לא משנה איך תגדירו את זה – למה לי בעצם לחיות את החיים הממוצעים?

אז תגידו לי – מה אתה מציע? להתאבד?

ואני אגיד לכם – לא, ממש לא. אני חושב שאובדן חיים זה דבר נוראי ולא מומלץ. לאלו מכם שתוהים – כן, שקלתי את האופציה – אבל אני לא אובדני, אני לא עומד לעשות שום מעשה נמהר, אל דאגה. כרגע החיים שלי דיי אחלה.

אבל אני כן שואל אתכם – איך אני מכוון למעלה יותר? וכשאני אומר למעלה – אני לאו דווקא מתכוון ליותר כסף או יותר תהילה – אלא למשהו נעלה יותר מהחיים הבינוניים – משהו שיספק לי מחשבה, משהו שיגרום לי לקום בבוקר עם חיוך ומוטיבציה לעבור אותו.

כשאני מאוהב, התשובה היא ברורה, הרי שאני חי בשביל האהבה. אבל רוב הזמן אני לא מאוהב, וכרגע אין לי מישהי, אז לא, זאת לא סיבה לחיות. אי אפשר להסתמך על זה. ומה עם אידיאל כלשהו? או דת? גם שם חיפשתי – ולא ממש מצאתי משהו ששווה להאמין בו.

אני לא רוצה לחיות לפי מסלול שהוכתב לי מראש. אני רוצה להגדיל ראש – אני רוצה להרגיש שאני באמת עושה משהו עם החיים האלו. משהו שאני נהנה ממנו.

אז כמו שסיפור פשוט לא כ"כ פשוט – גם החיים הם לא סיפור כ"כ פשוט. או שכן?

לטאורנים יש עלים?

אהלן חברים,

אני התחלתי לשחק WoW לפני שלוש שנים בערך, משהו בסגנון הזה(למבינים בעניין, קצת אחרי שיצאה ההרחבה הראשונה – TBC), ובאחת התקופות ששיחקתי, הייתי בשרת קזאק בצד ההורד(איפה שכל הישראלים שיחקו בזמנו) אבל אני זוכר ששיחקתי טאורן דרואיד והייתה בתקופה החלשה יותר של הקהילה הישראלית אז לא היה עם מי לשחק. אז כשעליתי רמות מצאתי שני חברים – שניהם טאורנים לוחמים. אחד בשם Taurenlef ואחד שאני כבר לא זוכר איך קוראים לו, אבל הוא היה איטלקי. שלושתינו שיחקנו הרבה זמן ביחד, lef עושה טאנקינג, הבחור האטילקי עם שני גרזנים עושה נזק, ואני מרפא אותם מהצד כמו דרואיד טוב. היה ממש נחמד, עשינו ביחד משימות החל מThe barrens והמשכנו גם לAshenvale וThousend needles. באיזשהו שלב הבחור האיטלקי עזב לאיזשהו משחק אחר, ונשארנו אני וLef, ששמו המלא, דרך אגב, הוא Lefteris.

Lefteris הוא בחור יווני, כיום בן 24 או משהו בסגנון הזה, ואחרי שפרשתי מוואו, עדיין נשארתי איתו בקשר לאורך זמן(דרך המסנג'ר בעיקר), הוא נשאר אחד מהחברים הטובים שלי עד היום.

אתמול בערב שוחחנו שוב אחרי הרבה זמן שלא דיברנו, וזה היה ממש מהנה, כמו בימים עברו, ואולי אפילו שנינו נשחק קצת כמו פעם כשיהיה לנו זמן. אני נהנה לדבר איתו ולשחק איתו, ואני מקווה שהוא יחזור לשחק, ואז נוכל לשחק ביחד שוב.

 

לפעמים כיף לפגוש חברים מהעבר ולהחליף חוויות, אני חושב שזה נהדר ואני מניח שכל אחד מכם חווה או יחווה את זה מתישהו במהלך חייו, כי זה ממש נחמד.

 

שיהיה שבוע טוב לכולם,

טל

רשומות מהדרקוניקון 2011

אהלן לכולם, מה שלומכם?

כידוע לכם, אתמול הייתי בדרקוניקון 2011, כנס המשחקים הגדול ביותר של הקיץ הנוכחי, כנס של משחקי תפקידים, וור-גיימינג, משחקי קלפים ומשחקי לוח.

תקשיבו, היה אדיר.

לא, ברצינות, היה ממש אדיר.

אז ככה, אני אישית קמתי בסביבות שש בבוקר, התארגנתי, והייתי בת"א בסביבות שבע וחצי, הסתובבתי חצי שעה בערך עד שמצאתי את המקום, וכשמצאתי, הגעתי לכניסה הלא נכונה, אז ביחד עם בחור נחמד שהיה שם(מצטער, שכחתי את שמך) עשינו את הסיבוב לכניסה של הסבב, שם מצאתי את דניאל. מיותר לציין שהייתי מיוזע ועייף מהנסיעה שבמהלכה עמדתי ומההתרצוציות בת"א, אבל זה לא מנע מדניאל, אוריאן ואלון(אלון? נכון? הבחור עם הקוקו והחולצה של Deathwing), להעביד אותי בחוסר מנוחה. אבל למזלי, לא הייתי לבד, היו עוד שני בחורים נחמדים שם, וגם מתן היה שם[היי מתן!!!11אחד] אז היה סבבה, פשוט הוזזנו שולחנות וכיסאות ושטויות כאלו. אחר כך אנשים התחילו להגיע, אז סידרנו את דוכן ההרשמה, ומישהו היה צריך לרשום אנשים, אז דניאל רשם על הלפטופ, ואני חילקתי לאנשים את הכרטיסים שלהם(שזה לא כזה פשוט, כי צריך לרשום את השם שלהם כמו שצריך, לבחור את הכרטיס המתאים, להכניס אותו לפלסטיק, ואז להשחיל את החוט המעצבן כדי שיוכלו לשים אותו על הצוואר שלהם), שכל העסק הזה לקח עוד משהו כמו שעתיים-שלוש עד סביבות 10-11 בערך. באיזור השעות האלו העניינים נרגעו אז הלכתי לעשות ספירת מלאי של שחקני תפקידים(היה את המתחם הראשי[חדר האוכל] שבו הייתה עמדת הרישום, הדוכן, וכל השחקנים שהם לא שחקני תפקידים, והיה את הכיתות בבית ספר ששם היו שחקני התפקידים), ותוך כדי הבאתי להם גם שתייה(הם היו אסירי תודה).

אני מוכרח להודות, משם כל הזמנים קצת התערפלו לי, אבל זה היה משהו בסדר הזה:

קיבלתי מתנות(השכר שלי עבור ההתנדבות וההנחיה) מדניאל, אחר כך רשמנו עוד כמה אנשים לסבב צהריים(הפעם אני רשמתי חלק על המחשב), ואז הייתה ההרצאה של דניאל על נ בלים ומפלצות – דניאל, היה ממש מוצלח, אחלה מפלצות ביס – ואז קיבלנו פיצה(סגל הכנס בלבד) עם שומשום(שומשום על פיצה?!), ואני הייתי צריך להנחות, אז לקחתי איתי שתי דאבל פרוסות וסיימתי אותן בדרך לכיתה(מדהים, מדהים.).

ההרפתקה שלי של וורקראפט שעבדתי עליה יותר מדיי זמן(ועל הדמויות עוד יותר זמן) נכשלה. למה היא נכשלה? כי קיבלתי שחקנים בני 9-11 שחוץ מאחד מהם שמכיר וורקראפט באופן מאוד כללי כי אבא שלו שיחק פעם, אף מהם לא שמע על וורקראפט בחיים. אבל לא נורא, עדיין היה נחמד מאוד איתם, עשיתי להם רצף התקלויות והם נהנו מאוד. זה גרם לי לרצות יותר להנחות שנה הבאה בנקסוס לילדים באזור הגיל הזה, יש להם פוטנציאל נכון אם מכוונים אותם כמו שצריך, ומאוד נחמד להנחות להם.

אחרי ההנחיה שלי ישבתי עם חגי ודיברנו על אסנשלז ועל וורקראפט ועוד כל מיני, ואז הצטרף גם דוד, אז המשכנו לדבר איתו, וככה זה בערך הלך עד שהתחילה ההרצאה על בניית שיטות של מיכאל פבזנר, שהייתה מאוד מעניינת, אפילו שגורודין כל הזמן הפריע, ולמדתי ממנה הרבה.

אחרי זה הצטרפתי למשחק של חגי של צוות הסערה(קרנבל 3) "הפתעה שטנית" – הרפתקה לדרגות 9 – והיינו 4 שחקנים – אני ששיחקתי גמד וורלורד(כ"כ אדיר בדרגה 9), דוד ששיחק גמד לוחם, עוד בחור ששיחק בן מחצית נוכל, ועוד אחד(זה מהבוקר ששכחתי את שמו) ששיחק אלדרין אשף-מכשף(היבריד) , והיה ממש מהנה – שלוש התקלויות מאוד נחמדות שמסתכמות ב: הרג דובלינים, כלבי שאול ועוג, הרג שטן מכונף וגובלינים, כניסה לשאול, סיוע לשד לרמות את הגובלינים, הרג ראש שבט הגובלינים, מתנקש ראשי ומגניב של גובלינים(שיש לו שיער לבן) ושל שטנית כלשהי שלא ממש הבנתי מה היא עשתה שם אבל היא הייתה חזקה.

אחרי כן(בסביבות 22:00) סידרנו שם קצת, חזרנו לחדר האוכל, קיבלנו עוד קצת צ'ופרים, ואני המשכתי עם חגי לתחנת האוטובוס, וחזרתי הביתה, עייף אך מרוצה.

 

בסה"כ, היה ממש שווה, הגיעו בין 200 ל300 אנשים לכנס בסה"כ, שזה כמות אדירה של שחקנים, היו דוכנים מרשימים מאוד, רשימת חסויות נאה מאוד, המון משחקים, הרצאות מגניבות והדגמות של כל מיני משחקים.

רשימת דברים מגניבים שקיבלתי וקניתי:

- סט קוביות רונות מגניבות מאוד(הן מזכירות לי גמדים, ואני אוהב גמדים!)

- מסך שה"ם קשיח וגבוה של Werewolf עם עיצוב מגניב שאני מאוד אוהב.

- ספר מבוכים ודרקונים 3.5 לעולם המערכה של רומח הדרקון. (שווה מאוד!)

- כמה מיניאטורות ולוחות מבוך.

- חוברת של לוחות מבוך.

- פוסטר של מבוכים ודרקונים מגניב

- "מתוך האפילה" מגדיר המפלצות של איי הסערה.

- "מגילות העוצמה" הרפתקה של איי הסערה לדרגה 2-4

- סימניית "Mouse guard" חמודה ומשעשעת.

 

בקיצור, היה שווה, היה אדיר, היה אוסום, ונקווה שיהיה שוב, הכנס הגדול מאוד המגניב הבא: אייקון!

 

בברכה מהשאול,

טל, הגמד הגבוה.

לייזרים וחרבות אור

אהלן לכולם,

נורא נורא בא לי מדע בדיוני. אני לא בטוח למה, אבל שילוב של תמונות מג'ן קון, משחקי לוח מגניבים שראיתי אצל חבר, סטארגייט sg-1 שאני צופה בה בימים אלו, חברים שמבלבלים לי במוח שאני כבר אצטרף אליהם בStarcraft II(שאני מוריד בשעות אלו, דרך אגב, באופן חוקי לחלוטין – Starter edition, אני ממליץ לכולם, אצרף לינק בסוף הפוסט) כל זה גרם לזה שיש לי דודא מטורפת למדע בדיוני – אז בגלל שזה מתפקידי לארגן אירועים שקשורים למשחקי תפקידים ופנטזיה(ומד"ב כדרך אגב) אני עומד לעשות כמה דברים: ערבי צפייה של סרטי וסדרות מד"ב, אלמד מרוצללים ועוד מגוון שיטות מדע בדיוני ואבחר אחת – ואקים קבוצת מד"ב שאני אריץ או אשחק בה, אקנה את Starcraft II(אם הוא אכן יעבוד לי על המחשב), אחפש עוד משחקי לוח מד"ביים ואביא לנקסוס – ואז נוכל לשחק מד"ב ומשחק לוח ביחד! מגניב!

אלו הדברים העיקריים שעלו לי לראש עד עכשיו – אם למישהו יש עוד המלצות לפעילויות מד"ב שאפשר לעשות – הוא מומלץ להציע. בנוסף, אם למישהו יש משחקי לוח ו/או קלפים שקשורים במד"ב או פנטזיה ומעוניין למכור אותם במחירים סבירים או מחפש להם בית טוב – שיצור איתי קשר, סביר להניח שאהיה מעוניין.

אגב – היה לי חלום שאני חלק מהצוות שמטיס ספינת חלל מד"בית בסגנון סטאר טרק – אולי זה סימן שיש לי בעיות?

 

חשבון נפש

אהלן,

בעקבות חלומות ומחשבות שהיו לי לאחרונה, בלי לשים לב, הגעתי למצב שאני עושה עם עצמי חשבון נפש על הדרך שלי.

לכל אחד מאיתנו יש בחירות בחיים, צמתים שבהם הוא חייב לבחור נתיב מסוים. אני בחרתי בדרך מאוד מסוימת, ולפעמים יש לי ספק, מה אם הדרך שבחרתי היא לא הנכונה עבורי? מה אם יהיה לי יותר טוב במקום אחר? או בצורה אחרת?

אז אני חושב על כל הדברים שעברתי, חושב על ההחלטות שעשיתי, חושב על האלטרנטיבות שהיו לי, חושב מה היה קורה אילו, ומנסה לחשוב – איפה היה לי יותר כיף, שם או פה.

לפעמים התשובה היא פה יותר כיף לי – אני מרוצה מההחלטות שעשיתי וגאה בהן.

לפעמים התשובה היא שם היה יכול להיות יותר טוב – ההחלטה שלי הייתה שגויה, עשיתי טעות, ויכול להיות שעדיף לי לפנות עכשיו למקום אחר, אם לא מאוחר מדיי.

בדרך כלל אני לא משתף אנשים בהתלבטויות שלי – בעיקר בגלל שרוב האנשים לא באמת מעוניינים לשמוע עליהן – אני סתם "חופר". אבל לעיתים אני כן מתייעץ, אבל רוב הזמן זה לא באמת עוזר, זה יותר כדי לעודד את המחשבה של עצמי.

עכשיו זה הזמן לעשות את המחשבות האלו, כי בקרוב אני עומד מול שנה חדשה, שבה כרגיל אני אצטרך לעשות החלטות שונות שישפיעו על השנה שקרוב – מהרבה בחינות שיש לי שליטה בהן.

 

אבל הכי גרוע, שיש דבר מסוים שקרה בעבר, ובחרתי בדרך נגדית לו, ואני יודע שאותה דרך טובה יותר עבורי, אבל אני לא יכול להימלט מהתחושה שאני רוצה לחזור למה שהיה שם בהתחלה.

ד"א – במסגרת כל המחשבות האלו – אני גם חושב לעצמי מה עושה לי טוב – שלפעמים זה נחמד כדי להבין מה גורם לי להיות מאושר יותר.

 

שיהיה לכולם סופ"ש נעים,

טל

הקרב על צוקי הרעם – דרקוניקון 2011

בגידה. מוות. כיבוש.

גיבורים, הוזמנתם מרחבי העולם כדי לצפות בקרב בין שני אדירים – גארוש שאגה-מן-הגיהנום, מנהיג-השבטים המכהן, כנגד קריין פרסת-דמים, המנהיג הנאצל של הטאורנים. הקרב הנקרא מק'גורה הוא אתגר על המנהיגות על ההורד – מי יהיה מנהיג השבטים החדש, בהיעדרו של ת'ראל?

אך משהו השתבש, ראיתם כיצד קריין נרצח ע"י גארוש באופן לא הוגן, נשקו של זה הורעל ע"י גרימטוטם, אותו שבט טאורנים שלא נאמן לשבטים.

גרוע מזאת, דיווחים מבירת הטאורנים טוענים כי העיר הרוחנית עומדת בפני כיבוש מבית – וביין, בנו של קריין, נמצא בסכנת חיים.

האם תוכלו לעצור את הטבח שמתבצע באנשי השור השלווים – והאם הכבוד יוחזר לבית?

 

_________________________________________________________

זה הטיזר להרפתקת וורקראפט שאני עומד להנחות בדרקוניקון הקרוב – ביום חמישי ה18 באוגוסט.

דרקוניקון הוא כנס של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות וקלפים ובלי שום ספק הוא הגדול ביותר שעושה את זה הקיץ, וגם יש לו רשימת חסויות נאה מאוד.

דרקוניקון הוא כנס שמאורגן כל שנה באוגוסט ע"י הפונדק הוצאה לאור, בפיקודו של מפקדנו הנערץ, דניאל רוזנברג.

אני אישית גם חבר בסגל הכנס וגם מנחה לאורך כל הכנס הפעם, ואני ממליץ לכל מי שמתעניין בתחום להגיע, כרטיס כניסה עולה בסה"כ 60 שקלים – ואפשר להיכנס חופשי לכל הפעילויות. כרטיס אורח עולה 10 ש"ח – ותוכלו להסתובב כאוות נפשכם במתחם הכנס – ואפילו להגיד לי שלום! אגב, יש אחלה דילים בדוכנים.

אני מקשר את האתר של הדרקוניקון לפרטים

 

מה קורה איתי חוץ מזה? שאלה טובה.

יש לי את ההרפתקה שלי של גיבורי אזרות' שמסתדרת יותר טוב מהצפוי, ואני מאוד גאה בהם. יש לי קבוצה שאולי עומדת לקום בקרוב, ואני עומד להגיע לכמה כנסים שיתרחשו באוגוסט הקרוב.(חוץ מדרקוניקון, יש גם כנס קומיקס וכנס אנימה שאגיע אליהם, אנימקס וכאמ"י).

זהו, כעיקרון, יש לי כמה פרויקטים שאני עובד עליהם כרגע, בעיקר של DND, ואני גם משתדל לראות כמה שיותר סדרות וסרטים, בעיקר המפץ הגדול, סטארגייט, דוקטור הו ונוספים. יש סיכוי שיהיה בקרוב בנקסוס ערבי הקרנות סדרות וסרטים – אני אעדכן על זה בקרוב.

 

ולסיום – סרטון משעשע

רומנטיקה במדף הקדמי

שלום לך יקירתי,

רציתי להגיד לך כמה דברים:

אני עומד לכתוב לך שירים וסיפורי אהבה, הרבה כאלו, ואני אכתוב אותם מתוך רגשות אמיתיים אלייך.

אני אקנה לך ורדים, ושלל פרחים, ואני אלבש חליפה יפה כשאתן לך אותם, אני אקח אותך לנשף, וארקוד איתך עד מחר, כן, אני גם אזמין לימוזינה במיוחד לכך.

אני אהיה ג'נטלמן, ואשלם עלייך בדייט ראשון, כי ככה צריך, ואני אפתח לך את הדלת מראש, ואדאג להתייחס אלייך תמיד בראש מעייני.

ואם את גרה רחוק, אגיע עד אלייך, גם אם אצטרך ליסוע כל חיי.

אתן לך כינויים שונים, ואספר לך שאני אוהב אותך, ועד כמה אני אוהב אותך.

ומבחינתי כל זה, כל זה הוא רב משמעות, כי ככה אני מראה לך כמה אני אוהב אותך ונאמן אלייך.

כי יקירתי, הרומנטיקה לא מתה.

קיץ לא מקוייץ

שלום לכולם, מה שלומכם?

[כשאני שואל שאלה, אתם תמיד מוזמנים לענות, בדיוק בשביל זה אני מאפשר תגובות בבלוג]

טוב, אז הרבה זמן לא כתבתי באמת, נכון, אני יודע, זו אשמתי.  עכשיו התחיל החופש, ואני מקווה שביחד איתו אני אתחיל לכתוב לעיתים יותר תקופות.

לאילו מכם שתוהים, אני עולה לכיתה יא', השנה הקשה באמת בתיכון, והממוצע הסופי שלי בתעודה אמור להיות בסביבות ה90. לא שזה ממש משמעותי לדעתי, אבל שיהיה.

אז הגיע החופש, ואני ממש מרוצה מזה, כי השנה הזאת כבר נמאסה לחלוטין, בחיי, היא עבר כ"כ לאט, אני לא מבין איך יש אנשים שטוענים שהיא עברה מהר? אולי זה בגלל שעברתי הרבה השנה.

בכל אופן, החופש הגיע! וזה ממש ממש ממש מגניב. זוכרים ששנה שעברה בירברתי לגבי זה שקונים לי מחשב חדש ובסוף לא קנו? נחשו מה, כנראה שהפעם *כן* יקנו את המחשב המדובר סוף סוף, ואפילו יותר טוב מזה שתכננו לקנות אז. סוף סוף אוכל גם לגלוש כמו בן אדם!

בחופש יש גם עוד דברים מגניבים: יש דיי הרבה כנסים, גם כאלו שאני לא מארגן, לדוגמא דרקון להבות הקיץ, דרקוניקון והמשחקיקון, וביחד עם זאת, יש גם פעילויות שאני מארגן – לדוגמא הנקסוס-קון השני, פעילויות קיץ מגוונות בנקסוס(ערבי משחק, הקרנות סרטים, סדנאות משחק, הרצאות וכו'..), והרבה הרבה זמן לשבת בנחת ולשחק על המחשב כמו שצריך לעשות.

אגב, אני אחראי על תחום משחקי תפקידים ופנטזיה בנקסוס, שזה כמעט כמו סמנכ"ל של אורי(הבעלים והמנהל של המקום), שזה מגניב, אני אוהב את התפקיד – אני סוף סוף יכול לארגן אירועים כמו שאני רוצה, עם הרבה חופש פעולה, ותשלום הוגן!  כשאני לא עובד, אני יכול לשחק על המחשב במשרד או לשחק משחקי תפקידים או לוח עם הבאים והשבים. זה ממש כיף. (מה שמזכיר לי, אני צריך לקנות עוד משחקי לוח!!)

כל קוראי הבלוג מוזמנים לבקר אותי בנקסוס, הוא ממוקם במרכז ראשון לציון, ברוטשילד 26, פרטים נוספים באתר – http://nexuscenter.co.il

אי אפשר להימלט מלכתוב את זה, ואני הולך לסכם את זה בשורה אחת – אין לי חברה כרגע, או שום קשר רומנטי. אני לחלוטין פנוי להיכרות. (כן, היו כמה מקרים בזמן האחרון, שעליהם לא אפרט, אבל מה שהיה נגמר).

אגב, אני בן 17, זה לא כ"כ שונה מגיל 16. אולי קצת יותר מגניב.

בקרוב אכתוב עוד על מה שאני מתכנן בנקסוס הקיץ ואוסיף קישורים לכל מיני פעילויות מגניבות שיש הקיץ(לא רק כאלו שאני מארגן).

 

שיהיה חופש נפלא לכולם,

ואם מישהו יזכיר את בית ספר או עבודות לחופש אז הוא יחטוף באן מהבלוג,

טל הדני.

פוסט יום הולדת 17

כן, טוב, יש לי יום הולדת 17.

אני לא מרגיש שונה מאשר גיל 16. אולי קצת שונה בגלל שאני קרוב יותר לגיל 18. אבל זהו, פחות או יותר.

 

יאללה מתנות!

 

הא כן, ותודה לכל המאחלים, ותהיה מסיבה, אל תדאגו, אני פשוט מחכה שהשנה הזאת תיגמר כדי שכולם יוכלו להגיע. ~

לעבור דירה

שלום לכם אנשים ואנשות קוראים וקוראות,

שני פוסטים רצוף ביומיים, יפה לי.

מי מכם שלא יודע, במשך השנה האחרונה ההורים שלי מחפשים דירה שהם רוצים לעבור אליה, למעשה, הם מחפשים עוד מלפני זה, אבל רק השנה התחלתי להרגיש איך הם ממש מעלים הילוך. הם ראו הרבה דירות במשך הזמן, ובשעה טובה, סוף סוף הם מצאו דירה שהם ממש מתלהבים ממנה. הדירה החדשה ממוקמת במרכז ראשון לציון, ממש שתי דקות ממדרחוב רוטשילד, למי שמתמצא בראשון, וזו דירה ממש גדולה, היא קומפלקס, כלומר, שתי קומות, כל הבית הוא חמישה חדרים, ויש גם שני חדרי שירותים ומקלחת, וגם יש לנו גג! זו דירה ממש ממש גדולה, והיא ממש מגניבה, סוף סוף יהיה לי חדר נורמאלי ולא החצי חדר המסכן שאני שוכן בו היום.

הבעיה היא שהדירה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, ולפי מה שהבנתי, לזה ההורים שלי אין מספיק כסף כרגע, אבל מנסים לקמבן כל מיני דברים ולקבל מחירים קצת יותר נמוכים מהקבלן של השיפוץ, אז אני מקווה שיהיה סבבה.

איך אני יודע שהם ממש רציניים? כי הדירה שלנו כבר יצאה למחירה, ממש ככה, כבר היו אצלנו איזה מיליון ואחד מתווכים בבית אתמול, ומלא טלפונים בקשר לדירה. ארג', אני מתחיל לשנוא מתווכים, הם בוחנים הכל בכזאת התנשאות, כאילו אני איזה חיה בג'ונגל והם בודקים את הסביבה הטבעית שלי. לא נורא, נתמודד.

בכל אופן, אני ממש מתלהב מזה גם כן, קודם כל תהיה דירה הרבה יותר גדולה, ונוכל להתחיל לארח אנשים באמת, ויהיה לנו גם גג מגניב, ולי יהיה חדר גדול משלי, עם אשכרה דלת אמיתית ולא וילון מסכן, ויהיה חדר נפרד למחשב אז אני לא אצטרך להתחשב באחותי כל פעם שהיא תרצה ללכת לישון. חוץ מזה, אני שמח על השינוי הזה, פשוט כי זה שינוי, ואני אשמח לסביבה חדשה ולהזדמנות לעצב את החדר שלי מחדש ולשנות את הסביבה שלי.

ד"א, אני הייתי באותה דירה במשך כל חיי, אז לעבור דירה זה משהו חדש ונחמד עבורי, במיוחד שאנחנו לא עוברים רחוק, אלא אפילו עוד יותר קרוב למרכז, אז אני לא אתרחק מחברים שלי, אני אפילו אתקרב אליהם!

 

זהו, פחות או יותר, עוד משהו שרציתי לכתוב והתאצלתי עד עכשיו,

שבוע טוב לכולם,

טל הדני.